ספרי-תורה-הבדלי-מסורת-בין-ספרדים-לאשכנזים

ספרי תורה - על הבדלי המסורת בין אשכנזים לספרדים

 

נהוג לבצע אבחנה בין ספרי תורה בנוסח אשכנזי לספרי תורה בנוסח ספרדי. האמת היא שהחלוקה איננה קטגורית. יש קהילות מסויימות שנחשבות לקהילות מבני עדות המזרח ומנהגיהן בכל הנוגע לספרי תורה דומים או זהים למנהג ולמסורת האשכנזית ולכן, מלכתחילה, האבחנה אינה מדוייקת. מעבר להסתייגות הזו, במאמר זה נתייחס להבדלים העיקריים בין ספר תורה "אשכנזי" לספר תורה "ספרדי" .

  • ספרי תורה בנוסח אשכנזי או ספרדי - הבדלים לא מהותיים

    מן דהוא עלול לקבל את הרושם שהפערים בין ספר תורה אשכנזי לספרדי הם הבדלים במהות. אז קודם כל כדאי לדעת שאין המדובר כלל בפערים משמעותיים. ברמת התוכן הספרים זהים לחלוטין. זה לא שבספר אחד תמצאו מילה חסרה או מילה שונה. כשאומרים "נוסח", לא מתכוונים לניסוח בספר התורה, אלא נוסח במשמעות של סגנון.

  • אז במה הם שונים?

    ההבדל המרכזי בין ספר תורה בנוסח אשכנזי לספר תורה בנוסח ספרדי הוא בכתב. כתיבת סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות) עברה במסורת ישראל מדור לדור והתגבשו מספר סגנונות כתיבה. כתיבת סת"ם בנוסח האשכנזי מתחלקת ל- 3 סוגים:
    • כתב בית יוסף
    • כתב האדמו"ר הזקן (בעל התניא) – על פי מנהג חב"ד
    • כתב האר"י

    הכתב הספרדי הוא בעל קו אחיד המקיף את כל קהילות עדות המזרח, הוא מכונה "וועליש" או כתב "מור וקציעה" והוא קל יותר לכתיבה מהכתב האשכנזי.

  • כל עדה והקישוטים שלה

    ההבדל השני בין ספרי תורה בנוסח אשכנזי לספרי תורה בנוסח ספרדי הוא בקישוטים המלווים את הספר. קהילות "ספרד" נוהגות להכניס את הספר לתוך תיק תורה מהודר העשוי מעץ מגולף, או מריקועי כסף וזהב, בדי קטיפה וכדומה. כאשר אומרים קהילות ספרד בהקשר זה, הכוונה היא לבני עדות המזרח מאזור המזרח התיכון ומזרחה ממנו: סוריה, עיראק, תימן, פרס, בוכרה, מצרים, ישראל, אפגניסטן והודו, חלק מיוצאי צפון אפריקה: לוב, אלג'יריה ותוניס וחלק מיהדות טורקיה, הבלקן וגיאורגיה.

    אצל האשכנזים נגלל ספר התורה על מוטות עץ ששמם "עץ חיים" ונעטף בבד קטיפה עם עיטורי פסוקים, אריות, כתרים ועוד. גם במקרה זה, כשאומרים "אשכנזים", לא ממש מדייקים. במנהג זה אוחזים יהודים ממערב אירופה, איטליה, ומרבית הקהילות הספרדיות באירופה ובכללן, רוב יוצאי טורקיה והבלקן ובנוסף, יהודי מרוקו וחלק מאלג'יריה.